Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 172b
אָמַר רַב הוּנָא מִמְּךָ אֲפִילּוּ מֵרֵישׁ גָּלוּתָא וַאֲפִילּוּ מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא
Traduction
Rav Huna said: The term: From you, in the document does not identify anyone in particular, and can mean even: From the Exilarch, or even: From King Shapur.
Tossefoth non traduit
מינך אפי' מריש גלותא. לשון שאילה הוא וכן ההיא דאמר רב הונא חיישינן לשני שוירי בכל הגט (גיטין דף כז.) ובשנים אוחזין (ב''מ דף יח:
ושם) [וה''פ] אפי' מריש גלותא שאין רגיל להלוות נאמר אפילו באותו דגבי אי תפיס ביה אבל רשב''ם אין תופס בו עיקר ואין נראה לר''י מה שמפרש אפילו מריש גלותא שאנו חוששין שמא אדם אחר הלוהו ונפל ממנו ומצאו לזה מה לי לתלות בריש גלותא אותו אדם אחר ולישנא נמי לא משמע כלל הכי ומה שהקשה למה שפי' דהוה ליה למימר ההוא [גברא] דנפק מתותי ידיה משמע נראה דלא קשה כלל דלרב הונא הוה מספקא ליה ודרך שאלה היה אומר אם נתחייב אותו כלל דמשמע אפילו מריש גלותא אף על פי שאינו רגיל להלוות לו כלל אלא ש''מ מינך לא חשיב משמעות והבל הוא ומשום אדם לא יגבוהו [או לא]:
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה פּוֹק עַיֵּין בָּהּ דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ
Traduction
Rav Ḥisda said to Rabba: Go out and investigate this matter, as tonight Rav Huna will ask this question of you.
נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח דְּתַנְיָא גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אִם כָּתוּב בּוֹ גֵּרַשְׁתִּיהָ הַיּוֹם כָּשֵׁר
Traduction
Rabba went out, examined the matter, and discovered a relevant source. As it is taught in a baraita: Concerning a bill of divorce in which there are the signatures of witnesses on the document but there is no date written on it, Abba Shaul says that if it is written in it: I divorced her today, it is valid.
אַלְמָא הַיּוֹם הַהוּא יוֹמָא דְּנָפֵיק בֵּיהּ מַשְׁמַע הָכָא נָמֵי מִמְּךָ מֵהָהוּא גַּבְרָא דְּנָפֵיק מִתּוּתֵי יְדֵיהּ מַשְׁמַע
Traduction
Rabba concludes: Apparently, the term: Today, indicates that day on which the bill of divorce emerges in the presence of the court. Here too, the term: From you, in a promissory note indicates that man from whose possession it emerges.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְדִלְמָא אַבָּא שָׁאוּל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי אֲבָל הָכָא לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה
Traduction
Abaye said to him: But this is not a valid proof, as perhaps Abba Shaul holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says that witnesses of the transmission of the bill of divorce effect the divorce. But here, let there be a concern for the possibility of the promissory note falling from its rightful owner and being found by the present holder of the document.
Tossefoth non traduit
עדי מסירה כרתי. והא דכתוב ביה היום לא משום דצריך זמן אלא שאם מתנה בעל פה שום תנאי אם ימות מחולי זה או כשימות שתהא אז מגורשת מעכשיו וכדפסיק לעיל (בבא בתרא דף קלו.) כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והוי כאומר מהיום אבל היכא דלא מתנה שום דבר לא צריך כלל מהיום והא דפירש רשב''ם דבעי למיכתב מהיום משום דבעי אבא שאול ידים מוכיחות אין נראה לר''י דהא אמרי' (גיטין דף יז.) זמן לא תקנו אלא משום פירות או משום בת אחותו ור' אלעזר לא [הוה] בעי זמן [כלל] דס''ל עדי מסירה כרתי כמו שסובר רשב''ם עצמו וגם זהו תימה להוסיף טעם חדש לאבא שאול דבעי היום משום הוכחה:
אבל הכא ליחוש לנפילה. תימא מאי שייכא הכא פירכא דר''א בהלואה הוה מצי למימר נהי נמי דמשמע מההוא גברא כו' מ''מ ליחוש לנפילה ואפילו הוה סובר כר''מ הוה מצי למיפרך הכי ואומר ר''י דהכי פירושה אלמא מהיום מההוא יומא דנפק ביה משמע ה''נ ממך מההוא גברא דנפק מתותי ידיה משמע שרוצה לומר לכל אדם שימצא בידו כי משמעות חשוב הוא ולא הבל וליצנות וכן משמע שיגבה כל מי שימצא וכן דעת הכתיבה היתה ובשטרי אקנייתא אתי שפיר שמשעבד עצמו מה שלא לוה עדיין מש''ה שעבד לו אפילו לא ילוה לעולם כדאמרי' בשנים אוחזין (ב''מ דף טז:) מצא שטרי הקנאה בשוק יחזירם לבעלים מאי אמרת שמא כתב ללוות ולא לוה הא שעבד ליה נפשיה הלכך לא שייך למיחש לנפילה הכא ואפילו בלא אקנייתא הוה מצי לאוקומי לפי' ר''ת דהנושא (כתובות דף קב. ד''ה אליבא) דמפרש התם שיכול אדם להשתעבד לחבירו אפילו לא לוה ממנו כגון שיכתוב השטר אני חייב לך מנה ויכתבנו ויתננו לו לשם כך ופריך דלמא אבא שאול כר' אלעזר ס''ל ולא בעי זמן כו' והיום משמע יומא דנפק מבעל הבית ולא דנפק מב''ד ולא הוצרך מהיום אלא אם התנה אם מתי כדפרישית לעיל אבל הכא ליחוש לנפילה דממך נמי לא משמע אלא שנתנו לו כי היכי דמהיום משמע סתם משמעותו משעת הגירושין ולחפות על בת אחותו לא יוכל דהא עדי מסירה צריך וה''נ משמע הכא אותו שנתנו לו דוקא ולא למוצאו א''כ איכא למיחש לנפילה ומשני לנפילה לא חיישינן ותחלת שאלה דרב הונא נראה לר''י לפרש כן ממך אפילו מריש גלותא אע''פ שאין רגיל להלוות כלל וגם אפילו אנו ידעינן בבירור שלא הלוהו וגם אין רגילות להקנות לו וליתן לו שטר הקנאה כלל אפ''ה מקנה לו מטעמא דפרישית או לא דשמא אין לנו לתלות אלא באותו שנתנו לו הלכך חיישינן לנפילה דלא קני אם לא מסרו לו ועוד יש לפרש אבל הכא ליחוש לנפילה כלומר לא מיבעיא דלא משמע ההוא גברא כו' והבל הוא ואפי' הוה משמע ליחוש לנפילה ומשני לנפילה לא חיישינן וקושיא ראשונה לא חשש לתרץ משום דכר' אלעזר לא מתוקמא דהא מצריך מהיום וטעמא שפירשתי למעלה הוא דחוק ולא סבירא ליה לרבה ההוא דיחויא וכן מצינו בשאר מקומות בגמ' שאין חושש לתרץ קושיא ראשונה כלל:
לנפילה דחד. פירוש שאין לתלות שנפל אלא מאחד לבד כי היכי דמתרמי שמזה נפל לנפילה דרבים פירוש דיש לחוש מכל בני אדם שבעולם שנפל מזה או מזה יש לתלות בנפילה:
אֲמַר לֵיהּ לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן וּמְנָא תֵּימְרָא דְּלָא חָיְישִׁינַן לִנְפִילָה
Traduction
Rabba said to Abaye: We are not concerned for the possibility of a promissory note falling from its rightful owner and being found by another. And from where do you say, i.e., from where can it be proven, that we are not concerned for the possibility of a promissory note falling and being found by another?
דִּתְנַן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב זֶה עַל זֶה וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב הָא הֵם עַל אֲחֵרִים יְכוֹלִין וְאַמַּאי לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן
Traduction
As we learned in the mishna: If there are two people who were living in one city, one named Yosef ben Shimon and the other also named Yosef ben Shimon, one cannot present a promissory note against the other, as the purported debtor can claim: On the contrary, it is you who owed me money; you repaid me and I returned this note to you upon payment. Nor can another, third person, present a promissory note against either of them. This indicates that one of them can present a promissory note against others. But why can they do so? Let there be a concern for the possibility of the promissory note falling from one Yosef ben Shimon and being found by the other. Rather, must one not conclude from this mishna that we are not concerned for the possibility of the promissory note falling from one Yosef ben Shimon and being found by the other?
וְאַבָּיֵי לִנְפִילָה דְחַד לָא חָיְישִׁינַן לִנְפִילָה דְרַבִּים חָיְישִׁינַן
Traduction
The Gemara asks: And why did Abaye, who is concerned for this possibility, not see a proof to the contrary from the mishna? He would counter: We are not concerned for the possibility of a promissory note falling from one particular person and being found by the other person with the same name, which is the case in the mishna, as that is extremely unlikely. We are concerned for the possibility of a promissory note falling from one of the general public and being found by someone else.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source